יום הולדת שנתיים לאומנה - סיכום ביניים. שמנסה לסכם את החוויה שלי כאמא לילד אומנה, בשנתיים האחרונות, מגלה שהאתגר הגדול ביותר הוא להמשיך להאמין בטוב באופן פשוט, להיות ברורה ולא להתפשר על העקרונות שלי כאדם. מסתכלת על המכנה המשותף הרחב ביותר של שמשפחות האומנה ורואה שכולנו אנשים עם לב רחב, עם יכולת נתינה שאינה מוגבלת לנוסחאות מקובלות. הורי האומנה, הם אנשים אופטימיים מהיסוד שחולקים את האמונה שהעולם טוב. אנחנו מרגישים שהצלחנו לעמוד באתגרים ההוריים ובחרנו לתת מהיכולת הזו לילד נוסף. בתחילת הדרך יש רצון ותקווה שנציליח להיות הורים טובים גם לילד החדש ואז.... מגיעה המציאות שבמרבית המקרים מאתגרת את היסודודות של הערכים והאמונות שלנו. למיטב הבנתי המקור לקושי הוא במחשבה הראשונית, שאני יודעת מה כדאי לעשות. לקח לי זמן ומאמץ גדול נדרש בכדי לפרק את הנוסחאות שאיתם הגעתי להורות החדשה. מהצד של הילד החדש מתגלה תהליך מקביל. אילן ילד בן 5, שלא בחר. היה רוצה להישאר לגור עם אמא אילנה. ולמרות זאת, בניגוד מוחלט לכך, הרווחה הצניחה אותו, לעולם שלנו. כל דבר: השפה ההרגלים.... כל כך רגיל וברור, עבורו זו סינית עתיקה. למעשה הוא לא מוצא את מקום שלו בתוך ההוואי המשפחתי. בהתחלה ניסה להסתגל ולאחר תקופה קצרה התחיל המרד שהצליח לפרק לנו את החיים. המרד הזה נמשך כשנה - כשבמהלכה למדתי להכיר את החוזקות של אילן, את הקשיים שלו ובמיוחד את העוצמה והיכולת שלו לפרק את המבנה המשפחתי היציב שלנו. היו לי הרבה נקודות בהם נשברתי והתפזרתי לכל הכיוונים ולא ידעתי מה לעשות. היה גם רגע שבו בחרתי לסיים את האומנה, זה היה, לי פשוט, הרבה יותר מידי קשה. בשנה הזו גיליתי אצלי: מקומות מתוסכלים וחסרי ביטחון, גיליתי שילד בן שש מסוגל בקלות רבה לערער יסודות יציבים בחיים שלי. לא הבנתי איפה הייתי בחלק גדול מהזמן!!! היתה לי תחושה שהפכתי לאדם אחר. היה לי מאד קשה לי לראות את תחליט בתוך הבלגן. בסופה של השנה הזו חזרתי לראות את האמונות שלי באופן בהיר יותר. בחרתי לעצור ולהתחבר לעצמי מחדש. כשהצלחתי לשנות את נקודת המבט בתוכי גיליתי.... שאילן מצליח גם הוא, לחיות עם מציאות חייו באופן נינוח יותר. אחרי עבודה קשה שיצרה בתוכי שינוי שינוי פנימי קטן, המלחמה הסתיימה. חיזקתי את המודעת ליכולת שלי לעשות רק את מה שאני עושה. לנסות ללא מאמץ, לתת לילד מקום של כבוד בלב שלי.... מבלי להפסיק להאמין בטוב. במקביל לא מותרת על התקווה שהנוכחות המשפחתית שלנו תעשה את ההבדל. #פרוייקט_תיעוד_חווית_אומנה_משפחתית:
Comentários